עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ח׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ח׳
8 לֹא יֵלֵךְ תַּלְמִיד חָכָם בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ג טז "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם". וְלֹא יְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל בְּנַחַת כְּמוֹ הַנָּשִׁים וְגַסֵּי הָרוּחַ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ג טז "הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה". וְלֹא יָרוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּמִנְהַג מְשֻׁגָּעִים. וְלֹא יִכְפֹּף קוֹמָתוֹ כְּבַעֲלֵי חֲטוֹטֶרֶת. אֶלָּא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה. וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק כְּאָדָם שֶׁהוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו. גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ קהלת י ג "וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא". הוּא מוֹדִיעַ לַכֹּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל:
פירוש עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ח׳
8 לא ילך תלמיד חכם בקומה זקופה. בכת"י אברבנאל לא ילך בקומה זקופה, ולכאורה היא נוסחא צודקת דהא להלך בקומה זקופה הוא איסור לכל אדם כמבואר בקדושין ל"א אבל אפשר לומר דבאמת בקדושין שם אמר ר' יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך בקומה זקופה ד' אמות שנא' וכו' וא"כ אפשר דהחידוש הוא בת"ח דלא ילך בקומה זקופה כלל אפילו פחות מד' אמות ולהכי בברכות מ"ג דמני מדות ת"ח לא הזכיר ד' אמות, וכן משמע לי מדברי רבנו נסים גאון ז"ל שם בברכות דמחלק בין ת"ח לשאר כל אדם, ומעתיק להא דקדושין דדוקא ד' אמות בשאר כל אדם, אולם עי' בערוך השלחן בסי' ב' ובמרן הגר"א ז"ל שם ע"פ גירסת הרי"ף והרא"ש בברכות מ"ג ואל יהלך בקומה זקופה דכתיב מלא כל הארץ כבודו ומחקו להא דאמר מר שם עי"ש וכן הוא באמת בכמה כת"י הובאו בדקדוקי סופרים ובבית נתן ולפי"ז האיסור בכל אדם ג"כ בפחות מד' אמות וראה זה בעשרה מילי דחסידותא שהיה רב נוהג בהם איתא גם שלא היה מהלך בקומה זקופה ד' אמות, והוא תמוה דזה בודאי אסור לכל אדם ואין זה חסידות לרב, וכבר עמד ע"ז המגיה בס' האורה, והגיה בדברים ע"פ ספר האחרון ואכ"מ להאריך בזה.
9 ולא יהלך עקב בצד גודל וכו'. הוא פרוש נקפי דסוטה כ"ב ועי' פרש"י ז"ל שם והוא מבואר להדיא במס' דרך ארץ רבה פ"ב.
10 ולא ירוץ ברשות הרבים כמנהג המשוגעים. הלח"מ הראה מקורו לברכות מ"ג ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה, אלא שבגמרא שם נתנו טעם שהוא נוטל מאור עינים של אדם ואין זה עולה לסגנון רבנו, ובאמת בכת"י אברבנאל הנוסח בדברי רבנו ולא ירוץ ברה"ר ולא ינהג בשגעון, ולפי"ז תרתי מילי נינהו, ועי' פסחים קי"ג דא"ל רב לחייא בריה לא תשוור ניגרא ועי' ב"ק ל"ב רץ חייב מפני שהוא משונה עי"ש.
11 ולא יכפוף קומתו כבעלי חטוטרת. הוא פרוש מדוכיא דסוטה שם דאמר רבה בר שילא דמשפע כי מדוכיא ועי' פרש"י ז"ל שם והרש"א שם לא הזכיר דברי רבנו כאן.